"יד לנופלים – מרכז ספורט ותרבות"      

אחראי לאולם: הנק נוה עוז

 

 

פינת זיכרון, אבני בזלת על חצץ בכניסה לבית ההנצחה בקיבוץ מסילות"

מיכאל גרוס : פסל

 

תודה לסוזנה קוזמן על הצילום

תודה לסוזנה קוזמן על הצילום

תודה לסוזנה קוזמן על הצילום

 

נסיבות הקמתו: באמצע שנות ה-70, בהיות הקיבוץ רב אוכלוסין, הוחלט על בניית אולם רב תכליתי לצרכי מסיבות ואירועים. חלק  מהכספים שגויסו הם של קצבאות משרד הביטחון עבור המשפחות השכולות. הוחלט שהאולם ייקרא "יד לנופלים" ע"ש בני וחברי מסילות שנפלו במערכה, ולצידו של האולם יהיה אתר הנצחה.

לשיחת הקיבוץ הוגש ערעור על מטרותיו המצומצמות של האולם, עם הדרישה להתאימו  גם לצרכי פעילות ספורטיבית. באותה שיחה קם אחד הוותיקים והצהיר: "הספורט יהרוס את האולם!" , אבל בכל זאת הוחלט על כך בחיוב.  תכנון האולם המקורי שעמד על 26 מ"ר שונה איפוא ל- 30 מ"ר, כדי לאפשר גם הכלת מגרש כדורסל. עם זאת תכנון המלתחות שיועד מלכתחילה עבור האמנים המבצעים לא שונה, ונותר על 2 מלתחות ו-2 מקלחות, מה שבהחלט לא עונה על הצרכים של קבוצות הספורט למיניהן.

אדריכל האולם הוא: מיכאל קון. רעיון הטריבונה המתרוממת הובא ע"י אורי אברמסון, שהיה הפרוייקטור של המבצע מטעם הקיבוץ. הוא ראה סוג כזה של טריבונה ביוסטון טקסס, והחליט שמה שטוב להם טוב גם לנו - והקיבוץ אישר. מהנדס הטריבונה היה פזנר.

אתר ההנצחה תוכנן ע"י האמן מיכאל גרוס, לימים חתן פרס ישראל.

טקס הנחת אבןהפינה היה ב- 25.5.1976  והאולם נחנך רשמית 5 שנים אחר כך, ב- 11.5.1981. ניהול האולם ואחזקתו הוטלו בידיו האמונות והאמנותיות של הנק נוה עוז, שהחזיק בתפקיד זה במשך קרוב ל- 30 שנה, עד לפרישתו לאחרונה לגימלאות.

באמצע שנות ה- 80,  בהיות האולם משמש כמגרש הבית של קבוצת הכדורעף האזורית "בקעת בית שאן" הוחלט במועצה האזורית שמחלקת הספורט תשתתף חלקית באחזקתו של האולם.

בימיו הראשונים של האולם התקיימה בו פעילות תרבותית, חברתית או ספורטיבית מדי שבוע כמעט. בין מופעי התרבות הגדולים אפשר למנות את האמנים: בועז שרעבי, יהודית רביץ, חנוך רוזן, חווה אלברשטיין, שלמה גרוניך,אורה זיטנר, חני ליבנה, הגבעטרון, שלישית המעפיל, שלישית המפוחיות אדלר, להקת הנח"ל, האנסמבל הקאמרי, מקהלת הקבה"א ועוד רבים וטובים.

גם הועידה הכלכלית של הקבה"א נערכת כאן ב-1983.

חגי הקיבוץ מאז ועד היום נערכים באולם, על שלל אירועיהם ומופעיהם ללא דוחק וצפיפות. בערבי סדר פסח מורמת הטריבונה אל התקרה, והאולם מכפיל את שטחו.

הקרנת הסרטים שהתקיימה בזמנו מדי שבוע עברה אף היא מחדה"א לאולם.   

פעילויות ספורט:  בעבר נערכו באולם משחקי כדורעף תחרותיים רבים – משחקי המכביה עם הנבחרות: ארגנטינה, בלגיה, ארה"ב וישראל. משחקי כינוס הפועל עם הנבחרות של איגודי עובדים מפורטוגל, בלגיה וישראל .  האולם שימש כמגרש הבית של קבוצת הכדורעף נשים בקעת בית שאן וכאמור לעיל גם של קבוצת הגברים.

כשקבוצת הכדורעף בקעת בית שאן (שהתפתחה מקבוצת היסוד המקומית "הפועל מסילות")  עלתה לליגת העל, נאמר לנו שהאולם אינו מקיים את התנאים עבור קבוצות הצמרת, עקב העדרה של גדר הפרדה בין המגרש לקהל. על כן הוא חדל לשמש כמגרש הביתי.

כיום נערכים באולם שיעורי ספורט של ביה"ס המשותף "רימון", נערכים שיעורי התעמלות, אימוני כדורעף ומשחקי הכדורסל של  " חור בגרב" – קבוצת צעירים חוזרי צבא.

הנק נוה עוז, בעל הזיכרון הארוך מספר, שהקהל רב המשתתפים ביותר היה במופע של יהודית רביץ, ואילו הסרט שהביא הכי הרבה צופים היה:west side story

ולאחר כל הפעילות הזו, העניפה ורבת השנים שהתרחשה באולם,  הנק אומר שמה שהוא רואה כגולת הכותרת של מפעלות האולם היא דווקא פעילות יוזמתית מקומית  שהתקיימה במשך מספר שנים:  מדי יום שישי אחה"צ, בין השעות 5 ל- 7 היו פותחים את האולם עבור ילדים ומשפחות לשם פעילות משחקית מהנה בצוותא.

כתבה:  מירה פרסטי